מאת אלון נתיב – מגזין הזמן השלישי

בתרבות הפנאי שהתפתחה בשנים האחרונות ניתן לראות איך אנשים ממלאים את יומם ביצירה ובעשייה. החל מחקירות שורשים וכלה בעבודות אמנות.
ההיסטוריה היהודית רצופה הגירה של משפחות ממקום למקום. בכל משפחה, עץ המשפחה מתפצל ולאחר דור או שניים כמעט שלא ניתן להמשיך ולעקוב אחרי הקשרים המפוצלים. לעיתים רבות, עקב נסיבות הבריחה מפרעות אלו ואחרות, השאירו משפחות רבות מאחור נכסים ומזכרות. למקומם החדש לקחו עמם את זכר תולדות משפחותיהם, אך לצערנו רק לעיתים רחוקות כתבו ותיעדו את המידע.

כיום יש ביכולתם לתעד מידע אודות משפחתם ולהבטיח בכך את שימורו של הסיפור המשפחתי עבור הדורות הבאים.

האם ידעו נינך שסבך היה רב חשוב בקהילתו? או שסבתך הייתה פעילה בתנועה הציונית? ששימשת יועץ במשרד הביטחון; האם ידעו כי משפחתכם חיה ברובע העתיק של פראג או שניצלה מפוגרומים בתקופת הצאר? האם ידעו מה מקור שם המשפחה? הם יידעו כל זאת רק אם תתעדו ותעלו את המידע על הכתב בעבור הדורות הבאים. בכך תעניקו לדורות הבאים תשורה יקרה ומדהימה – שורשים והמשכיות.

היום קיימות מספר לא רב של חברות התומכות בהוצאה לאור במהדורות קטנות של ספרי ביוגרפיה, וחברות בודדות מתוכן מוציאות לאור את כל הפורמטים לפי התאמה אישית לכל אדם ואדם.

העם היהודי מחובר לספרים, רואה עצמו כעם הספר והחשיבות לספרים בכלל ולספרי תורה (בעיקר באורתודוכסיה) בפרט, מלווים את העם היהודי מאות בשנים.

אך המשמעות של ספר עמוקה יותר מאשר חיבור לשורשי עם הספר. ספר הוא אחד מסממני התרבות, הידע והאינטליגנציה הכלל עולמיים. ספרים מחברים ביננו הן ללימודים והן להנאה באותה מידה.
החשוב מכל הוא החיבור האנושי, תרתי משמע, לספר. תהליך כתיבת ספר ביוגרפיה מהווה התעסקות ועבודה קשה הממלאת את סדר היום לתקופה לא קצרה. יש לאסוף חומרים, לראיין אנשים, להתראיין ולדלות את הסיפורים והאנקדוטות המהווים את פסיפס החיים של כל אחד מאיתנו. יש בכך יתרון לאנשים שיצאו לפנסיה וזמנם בידם.

רבים מאיתנו נתקלנו בבעיה שרצינו לדעת משהו על המשפחה אבל עד שנזכרנו לא היה כבר את מי לשאול…

החיבור האישי בא לידי ביטוי גם באופי הספר. האם הוא סיפור בצורת יומן, רומן או אולי ספר היסטורי המשלב את ההיסטוריה המקומית/עולמית עם האישית. מובן שלאלו האוהבים לכתוב, לצלם או לצייר יכולת הביטוי האישית באה לידי ביטוי באופן נרחב יותר.
אך כאמור, ספר הוא לא רק ביוגרפיה. הוא לא רק היסטוריה’ ספר הוא הווה. אתה מצייר ובשנים האחרונות מאז יצאת לפנסיה ציירת מאות ציורים, שמתוכם, אם היית נדרש, יכולת למצוא כמות מספקת של ציורי איכות להצגה בתערוכה.

אוסף כלי הקרמיקה שלך או אוסף הבובות בן שישים השנים ואלף הפריטים, כל אלו ותוצרים של תחביבים נוספים, יכולים וראויים לקטלוג, להעלאה בפורמט מהודר של אלבום, להנצחה באתר אינטרנט וכד´.

לספר פורמטים רבים; סיפור כתוב, אוסף סיפורים קצרים, אלבום מהודר, כריכה רכה, כריכה קשה ועוד אין סוף משתנים ההופכים כל אחד מהספרים למשהו אישי.

ההמשכיות שספר מעניק לדורות קדימה היא עצומה. כל אחד מענפי המשפחה יודע מאין בא, יודע מה היה, אך יתרה מזאת – עותקים יכולים להיות מוענקים לספריות – בית התפוצות, בית הדיור המוגן, ספריית עלי שלכת ורבים וטובים אחרים.