מאת רות לקט

הכותבת היא אשת חינוך, בעלת תואר שני, יועצת חינוכית, מנחת קבוצות הורים וצוותים מגוונים

תרבות הבילוי, אלכוהול וסמים בקרב נוער בעידן הפוסט-מודרני

זה סיפורם של שפרה ודב, שנכדם בועז בן ה-15 הופיע בביתם באחד הבקרים, חיוור ופרוע, וביקש לספר להם סוד בתנאי שלא יגלו אותו להוריו. לאחר שהבטיחו לו כי יעשו כן, סיפר להם שהשתתף במסיבה באזור עין גדי עם מאות צעירים שרקדו והשתוללו כל הלילה, ובמהלכה עישן גראס. לדבריו זו לא הייתה הפעם הראשונה שעישן, אך הפעם הרגיש רע מאוד, קיבל בחילה, סחרחורת והתעלף. לאחר שהתעורר הסיעו אותו חבריו לבית הוריו, שם סיפר להם כי רקד והשתולל ולכן נרדם מעייפות. ההורים לא חקרו ולא שאלו והניחו לו לישון.

שפרה ודב לא האמינו למשמע אוזניהם ולא העלו בדעתם שיעמדו אי פעם בפני דילמה כזאת. הם היו המומים, מבולבלים וחסרי אונים והתלבטו אם עשו נכון כשהבטיחו לנכדם שלא יגלו להוריו את מה שאירע. הבטחתם נבעה מביטחון מוחלט ביכולתם לעזור לנכדם ולהיות לו ל”עיר מקלט”.

לסוד יש כוח מלכד מול עולם המבוגרים והוא מהווה עבור הצעירים טריטוריה שבה הם מרגישים בעלי סמכות, שייכות ותמיכה. הסבים לא חשבו על ההשלכות העתידיות של “הסוד” על מערכת היחסים בינם לבין ההורים. הם גם לא עשו הבחנה בין סודות אישיים שאסור לגלותם לבין סודות שחשיפתם עשויה להציל חיים, ולא היו מודעים לכך שהמתבגר מעביר גם מסר סמוי ואין להתייחס לבקשתו על פי הגלוי בלבד.
ככלל, אנשים נוטים לפרש התנהגויות ספונטאניות של הזולת על פי תפישת עולמם, השקפתם ואופיים. נטייה זו מחמיצה לעיתים קשת של הסברים ופתרונות שהולמים את המצב שבפניו הם ניצבים. פרשנות מוטעית עלולה לגרום לקצר בתקשורת ולפגוע ביכולת העתידית לעזור.

כיום, בעידן הפוסט-מודרני בחברה המערבית, הסמים קלים להשגה והשימוש בהם נפוץ ואפילו לגיטימי בחלקו, ובני נוער נחשפים למסרים שאינם חד-משמעיים. החברה מטפחת כיום סגנון חיים הדוניסטי ומעודדת (באופן סמוי) שימוש טבעי ומלאכותי לשם השגת סיפוקים מיידיים, פתרונות מהירים והנאות.
עמדת ההורים אינה חד-משמעית והגבולות אינם ברורים. אמצעי התקשורת ההמוניים (הטלוויזיה, הקולנוע, האינטרנט וכד´) מעצבים תפיסת עולם שבה נשיות וגבריות, הצלחה וכישלון קשורים למשקאות אלכוהוליים ולסמים.

המהפכה הפרמקולוגית שהביאה לשימוש רב בתרופות טבעיות או כימיות חוללה שינויים משמעותיים בתפיסת האדם את עצמו, והולידה מחשבה שניתן להשיב את הבריאות למצב תקין ולהגיע לתחושה של עונג ואושר באמצעות חומרים כימיים או טבעיים.
החשיפה של הנוער למידע (שחלקו הגדול מגמתי ושקרי) גורמת ללגיטימציה לשימוש ב”סמים חברתיים” כגון אקסטזי ומריחואנה במקומות הבילוי. השינויים הנפשיים והפיסיים המתחוללים אצל מתבגר (סקרנות, מרד, צורך לקחת סיכונים, חיפוש אחר ריגושים, תחושת הנצחיות וכד´) עלולים לפתח יחס אוהד לסמים שנתפסים כאמצעים מפתים למימוש מאוויים אלה.

מה ניתן לעשות?
לפני שנסיק מסקנות פסקניות, נשאל את עצמנו כמה שאלות. נבחר את “מפתחות הקסם” המתאימים ונמצא הסבר הולם ומבוסס המתאים למקרה ולמשפחה שלנו. כל שאלה מציגה הסבר אפשרי נוסף. חשוב לזכור: החיים דינאמיים, ולכן במקום שבו נמצא תשובות לשאלות, ראוי שנציב שאלות חדשות ונחפש תשובות הולמות. החיים מזמנים לנו הזדמנויות חדשות ללמוד ולצמוח.

מדוע מיהרו שפרה ודב להבטיח לבועז לשמור את סודו?

• הם שמחו מעצם פנייתו אליהם
• הרגישו גאווה על שנתן בהם אמון ובחר אותם כ”עיר מקלט”
• חשבו שהוא במצוקה.
• היו משוכנעים שיוכלו לעזור לו.
• פחדו שאם לא יעזרו לו, הוא ייבהל ולא יספר להם את סודו.
• לא העלו בדעתם שסודו “נורא” כל כך.
• לא חשבו על ההורים.

מדוע בחר בועז בסבא ובסבתא? לכל בחירה יש מימד סמוי ומימד גלוי.

• הוא נבהל ורצה לשתף מישהו בסודו.
• לא היה לו עם מי לדבר.
• סמך רק על סבא וסבתא.
• רצה להסיר מעל עצמו את האחריות ולהעבירה לאחר.
• רצה להמשיך לבלות וגילוי הסוד נתן לו ביטחון שמישהו מהמשפחה שותף לסודו.
• פחד מתגובתם של ההורים.
• אמביוולנטי, רצה לשתף את ההורים אך נזקק למתווך.
• זעק לעזרה וציפה (באופן סמוי) שיבינו זאת.

למה בועז לא רצה לספר להורים?

• פחד שיגבילו את יציאתו לבילוי.
• הרגיש ביטחון וחוזק כשהיה לו סוד מול הוריו.
• התקשורת עם ההורים הייתה לקויה.
• התקשורת עם ההורים הייתה טובה מאוד, אך פחד לפגוע בה ובתדמית “הילד הטוב”.
• פחד מביקורתיות ומשיפוטיות.
• רצה לספר אך לא היה לו אומץ.

במקרים של שימוש בסמים אסור להשאיר את הנער ללא טיפול. ההכרעה בין גילוי הסוד לבין שמירתו ברורה וחד-משמעית, כמוה כפיקוח נפש לכל דבר. ככלל, סוד ראוי לשמירה. ההסתייעות של הצעירים בסבא ובסבתא כגורם אוהב, שמקבל ומאחסן את בעיותיהם ואת סודותיהם, היא ערך רב חשיבות. להפרת האמון יכולות להיות השלכות לעתיד. יחד עם זאת, חשוב להבחין בין נזק הפיך ובלתי הפיך. כשמדובר בנזק הפיך כמו פגיעה בתקשורת לעומת נזק בלתי הפיך שיכול להיגרם מהמשך השימוש בסמים. אין ספק שגילוי הסוד הכרחי ואין עליו עוררין.

חשוב כמובן לשתף את הנכד בהחלטה לספר להורים, להסביר לו כי דואגים לו ולמצוא גורם מוסמך שיעזור לו. כמו כן, חשוב להדגיש שתמיד תמשיכו לכבד את פרטיותו ואת רצונו בכל נושא, חוץ ממקרים שתחשבו שיש סכנה לבריאותו, לעתידו ולחייו. בפעם הבאה אל תמהרו להבטיח. הקדימו לחשוב ולשקול.