מאת רות לקט – מגזין הזמן השלישי
רות לקט הכותבת היא אשת חינוך, בעלת תואר שני, יועצת חינוכית, מנחת קבוצות הורים וצוותים מגוונים
החגים כבר מאחורינו, אך הנה כמה טיפים נוספים, לעתיד לבוא.
כמו רבים מאיתנו אתי, אישה נאה כבת 65, מארחת הרבה את המשפחה, בעיקר בשבתות ובחגים. היא מבשלת מטעמים מסורתיים ביד רחבה, ולא חסה על כוחותיה ועל זמנה. בכל פגישותינו נראתה מאושרת ושלמה עם עצמה.
באחד הימים ראיתי כי פניה אינם כתמול שלשום. “מה מציק לך?” שאלתי. “אני רואה מין עצב על פנייך”, העזתי לומר. אתי הביטה בי כמהססת לפתוח את סגור ליבה. “כן” אמרה. “אני כועסת ונרגזת מאד. אינני יודעת מה לעשות. בני לוחץ עליי להזמין לחג, גם הפעם, את אביה של אשתו. נמאס לי. מדוע אני חייבת כל הזמן להזמין אותו, כשהוא לא מחזיר לי יחס דומה?.אביה של כלתי התאלמן לפני כמה שנים ולכן אנחנו מזמינים אותו באופן קבוע לבלות איתנו בהתכנסויות המשפחתיות. למרות היחס שהוא מקבל, לא זכיתי מעולם להכרת תודה וליחס חיובי ממנו. נהפוך הוא. כשהוא רואה אותי עוברת עם הנכד שלי ליד ביתו הוא לא מציע לנו להכנס אליו ואפילו לא מגיש לנו כוס מים. סנוב קמצן כזה לא ראיתי בחיי”.
אתי מספרת שהיא סובלת בשקט. מצד אחד אין לה אומץ לספר לבנה את אשר על לבה שמא יתפתח ריב, ומצד שני היא מרגישה שהגיעו מים עד נפש. נמאס לה להרגיש מנוצלת ופגועה מהתנהגותו של אבי כלתה והיא לא רוצה להזמינו לסעודת החג. היא שוטחת את טענותיה רק בפני בעלה, שמרגיש תסכול מכל העניין ולא מצליח לעזור לה לפתור את הבעיה.
מאין יבוא עזרי?
אתי נמצאת במצב של קונפליקט. היא מרגישה חסרת אונים, “תקועה” ללא פתרון ובלי יכולת לקבל החלטה לכאן או לכאן. “תקיעותה” נובעת מפרשנות שהיא נתנה להתנהגותו של אבי כלתה, בלי לשמוע את נימוקיו, ומעומס רגשי ועלבון על שלא הצליחה לצאת לבחון את רגשותיה מהצד ולחשוב על ההשלכות של מעשיה.
אתי לא שמה על המאזניים את הרווח וההפסד העתידיים של כל החלטה שתתקבל.
כל החלטה היא תוצאה של בחירה שיש עימה ויתור. בכל בחירה יש רווח והפסד. החלטה טובה תהיה זו שיתרונה יעלה על חסרונה, ושנוכל לחיות איתה בשלום ומתוך אחריות והשלמה.
הצעתי לאתי שכדי לצאת מההצפה הרגשית שבה היא נתונה ולקבל החלטה שקולה ומתאימה, לענות על שאלה אחת ולמלא שתי רשימות ורק לאחר מכן לקבל החלטה.
השאלה: מה יכולות להיות סיבות נוספות (לפחות 3 סיבות) להתנהגותו של אבי כלתה? (אתי חשבה שהוא מתנהג כך כי הוא סנוב וקמצן).
הרשימות – מה יהיו היתרונות והחסרונות של כל החלטה שתתקבל ומה יהיו השלכותים על עצמה, על ילדיה, על חתניה, על כלותיה ובעיקר על נכדיה?
לאחר כמה שבועות סיפרה לי אתי בהתרגשות ובשמחה שהחליטה להזמין את המחותן לחג. ההתבוננות והחשיבה שעשתה איפשרו לה לשקול את המצב מחדש. היא הצליחה למצוא סיבות אפשריות נוספות ואחרות להתנהגותו. כמו – הוא לא סתם סנוב אלא אלמן שביתו, לעומת ביתה של אתי, מוזנח ולכן הוא נבוך ואינו מזמין אליו אנשים. למרות שבחרה שלא לשוחח על כך, הרגישה סלחנות ואפילו חמלה בעקבות מחשבותיה החדשות.
בנוסף, כאשר שמה על המאזניים את היתרונות ואת החסרונות של כל בחירה (להזמין או לא להזמין) חשה שיתרונות הזמנתו לחג עבורה ועבור בני המשפחה רבים פי כמה מכל החלטה אחרת שתקבל.
משפחתה של אתי חגגה את חג הסוכות בחגיגיות ובשמחה ונתקיים בהם הפסוק “ושמחת בחגיך והיית אך שמח” !
האם מוכרים לכם מצבים דומים? האם אתם מזמינים תמיד רק את מי שאתם רוצים?
האם התחרטתם פעם על החלטה שקבלתם? כיצד הייתם נוהגים במקומה של אתי?