מאת יאן קליימן – מגזין הזמן השלישי

מאת: יאן קליימן, מנכ”ל ניהול ובקרה פיננסי http://www.nihulvebakara.co.il

כ-95% ממשקי הבית בישראל מתנהלים במסגרת אשראי שלילית בחשבון הבנק, לעומת החשבונות העסקיים שבהם המצב טוב יותר. המסקנה: גם בעלי חשבונות פרטיים צריכים להפעיל מנגנוני ניהול במסגרת האשראי שלהם ולכלכל מעשיהם בתבונה. לשם כך, ממש כמו תהליך גמילה, עליהם לעבור שלושה שלבים עיקריים.

אין הרבה סיפורים שאפשר לומר עליהם ש”הכל התחיל כש…”, אבל בסיפור המינוס הלאומי יש התחלה ויש גם אשמים. ב-1967 פיתח בנק הפועלים שיטה שבה הלקוח מקבל בחזרה כל שקל שהוא מפקיד בבנק על ידי האפשרות להיות במינוס. השיטה הכניסה את הבנקים למרוץ מטורף של “הטבות” מלכוד.
ההתחלה הייתה טובה – אשראי המאפשר לכולם לקנות עכשיו ולשלם מאוחר יותר, דבר שמקל לדחוק את התשלום העתידי באמצעות המנגנון הקוגנטיבי. אבל בסופו של דבר מועד התשלום תמיד מגיע.

ההשלכות לשיטה זו עצומות, כשרובנו חיים כיום ברמה גבוהה מאוד יחסית להכנסותינו. אנחנו חיים במצג שווא של אופוריה. במיוחד כאשר עבור אשראי זה הבנק גובה ריביות ועמלות ניהול גבוהות מאד. ככל שהאשראי שניתן גבוה יותר, כך רווחי הבנקים הולכים וגדלים. בכל פעם שהבנקים מפרסמים את מאזניהם, נמצא שהרווחים האמיתיים שלהם מבוססים על משקי הבית ולא על לקוחותיהם העסקיים.

כיצד הצליחו העסקים במקום שבו נכשלו משקי הבית?
המסקנה העולה מהדברים האמורים היא שמשקי הבית צריכים לעבור שינוי משמעותי בתפיסה ובתהליך קבלת ההחלטות שלהם. שני דברים עיקריים מבדילים עסקים ממשקי בית: (א) ניהול לקוי של חברה מעמיד אותה באור גרוע מול הבנק, ולכן ראשי החברה שואפים שיהיה בידיהם מידע מירבי שיאפשר להם קבלת החלטות איכותיות. (ב) חברה בנויה מהיררכיה ניהולית ומטבע הדברים תהליכי העבודה בה שונים מאלו שבמשק הבית. שם אין היררכיית דיווחים סדורה. לפחות לא בנושא ניהול אשראי מול הבנק.

לחברות עסקיות יש כמה חשבונות בנק, וככל שמספרם גדול יותר המידע רב יותר ומקשה על הניהול. משק בית מנהל בדרך כלל חשבון אחד, ולעיתים – שניים או שלושה. וכשיש פחות מידע – קל יותר לקבל החלטות. למרות זאת, משקי בית אינם מיישמים תהליכים סדורים והטעויות שהם מבצעים נובעות בעיקר מחוסר מודעות, מחוסר ידע או מפסיביות.

שלושה שלבי גמילה מהמינוס
גם לקוח פרטי וגם חברה המושכים כספים וצורכים אשראי מתחת לגבול האפס, צריכים לשים לב לשלושה תרחישים (שלבים) אפשריים ולהגיב עליהם על ידי כמה פעולות ביצועיות הכרוכות כולן ביוזמה, בבקרה ובניהול.

שלב ראשון: הכרה
זה השלב הקריטי ביותר שבו ” נופל האסימון” בקשר למצב שבו אנו נמצאים. תופעות הלוואי של השלב הזה מאופיינות במצב רוח ירוד ובהרגשת דכדוך כללית המלווה במשפטים כמו:”מה לעזאזל אעשה?. אלא שזו רק תחילת המהפכה ולכן מומלץ להתעשת ולבצע את הצעדים הבאים:
חשוב לדעת מה גובה המינוס: מומלץ לנסות ולאתר את המשתנים המשפיעים ביותר על מסגרת האשראי. לדוגמא: גובה המסגרת, אחוז הריבית, החזר הלוואות ועוד.
יש לבדוק את החיובים השונים ולבצע התאמות בין תנאי המסגרות, כפי שסוכמו בהסכם בנק-לקוח לבין החיובים בפועל. הטכנולוגיה זמינה הים לשימוש באינטרנט – עשו בה שימוש.

שלב שני: מניעה
בשלב זה יש לנקוט צעדים ראשונים לבדיקת אופי החשבון מול הבנק.

• יש לחשב ולהבין מה “באמת” גובה מסגרת האשראי שלה אנו זקוקים.
• לאחר איתור המשתנים בחשבון, יש לנהל דיאלוג מול הבנק ליישום המסקנות.
• חשוב לנהל דיאלוג עם הבנק ולשאול אותו על אפשרויות נוספות שישי לו להציע מלבד מסגרת האשראי.
• זכרו לא לקבל תשובה שלילית. תמיד יש חלופות; צריך לחפש אותן בבנק שבו מתנהל החשבון או בכל בנק אחר.
• ייתכנו מצבים שבהם יימצא כי שינוי גובה המסגרת (לדוגמא מ-10,000 ₪ ל-11,500 ₪) ישפר את המצב הפיננסי יותר מהקטנת גובה הריבית (לדוגמא מ-10% ל-9%) ולהיפך. שיטה זו מאפשרת לדעת מה היה המצב לו התנאים היו אחרים.
• אל תשכחו שמדובר במשא ומתן ולכן גם תשובה שלילית משמשת כהתחלה להצעה נוספת שלכם – עד שהבנק מסכים להצעתכם.

שלב שלישי: התפכחות
בשלב זה עליכם לנקוט צעדים מניעתיים כדי לצאת ממסגרת אשראי שלילית.

• מומלץ לרכז את כל ההלוואות לכדי הלוואה אחת גדולה בעלת החזר חודשי נמוך ובכך להקטין את ההחזר החודשי בחשבון.
• זיכרו כי ברוב המקרים הלוואה בנקאית או חוץ בנקאית תישא ריבית נמוכה יותר מאשר הריבית על מסגרת האשראי.
• כל עוד החשבון נמצא במינוס מומלץ לא להפריש כספים לתוכניות חיסכון, בשל הפרש הריביות העשוי להגיע לעיתים לכדי 10% (בין ריבית הזכות על החיסכון וריבית החובה על האשראי). המתינו עד ליציאה מהמינוס כדי להמשיך ולחסוך.
• זיכרו כי יציאה ממינוס היא עניין של החלטה בלבד ואינה כורח המציאות. הקפידו לנהל את חשבונכם בתבונה גם אחרי היציאה מהמינוס ודאגו לעקוב אחריו מקרוב.
• היו בקשר עם הבנק אחת לשלושה חודשים לפחות. בקשו לעדכן תעריפי עמלות וריביות, נהלו משא ומתן עיקש והיו תמיד עם היד על הדופק.
• והכי חשוב – אל תפלו שוב בפח של מסגרת האשראי. זה ממכר…