מאת: דר´ איילה הוברט, אחראית תחום גידולי דרכי העיכול, מכון שרת, הדסה עין כרם

פיתוח אווסטין (Avastin) מהווה פריצת דרך חשובה ומשמעותית בטיפול ב – סרטן המעי הגס. תוספת אווסטין לטיפול קו ראשון בחולי סרטן המעי הגס בשלב גרורתי מביאה לעיכוב ניכר וחסר תקדים בהתקדמות המחלה ולשיפור מרשים בתוחלת החיים ללא פגיעה באיכות החיים של המטופלים. בחולים שבהם הגרורות מוגבלות לכבד או לריאות בלבד, הטיפול באווסטין יגדיל משמעותית את הסיכוי לריפוי מלא.

האם האווסטין יעיל כטיפול בסרטן המעי הגס?
לאחר שלושה עשורים של מחקר וחיפוש אחר טיפולים כנגד האנגיוגנזה, הושגה פריצת דרך עם פיתוחו של האווסטין שהוא הטיפול הראשון כנגד אנגיוגנזה שהגיע לשימוש קליני. האווסטין או בשמו הגנרי Bevacizumab הוא טיפול ביולוגי חדשני כנגד האנגיוגנזה. זהו למעשה נוגדן אנושי חד-שבטי כנגד VEGF שהוא כאמור הגורם העיקרי המפעיל את תהליך האנגיוגנזה.

האווסטין מונע את הקישור של VEGF לקולטנים של פני התאים בכלי הדם ע”י כך גורם לחסימה מלאה של פעולתו. כתוצאה מופרעים המשך השגשוג והצמיחה של כלי דם חדשים, יש נסיגה של רשת כלי הדם שאך נוצרה בגידול ויורדת אספקת החמצן וחומרי המזון לגידול. כל זה מוביל לבסוף להרעבת הגידול ולנסיגתו.

במה שונה האווסטין – (תרופה ביולוגית) מהתרופות הכימותרפיות?
מאחר ותהליך האנגיוגנזה כמעט ואינו מתרחש ברקמות בריאות של אדם מבוגר, הרי שהטיפול באווסטין מכוון ספציפית כנגד התהליך הסרטני. זאת בניגוד לתרופות הכימותרפיות שמנגנון הפעולה שלהם אינו ספציפי ולכן הטיפול בהן מלווה בשיעור גבוה במיוחד של תופעות לוואי.
האווסטין מהווה פריצת דרך חדשה בטיפול בסרטן בכלל ובסרטן המעי הגס בפרט – מדובר בטיפול הראשון המכוון כנגד אנגיוגנזה שהגיע לשימוש קליני וכן זהו הטיפול הביולוגי הראשון אשר הראה שיפור הישרדותי משמעותי בטיפול בחולים עם סרטן המעי הגס בשלב גרורתי.

אלו תוצאות מביא אווסטין כטיפול בקו הראשון?

היעילות של אווסטין בטיפול בסרטן המעי הגס הוכחה במחקר אשר התפרסם בכתב העת הרפואי הנחשב – “ניו אינגלנד” ביוני 2004. המחקר נערך בארה”ב וכלל למעלה מ-900 חולי סרטן מעי גס גרורתי בקו טיפולי ראשון. כל החולים טופלו בשילוב כימותרפי סטנדרטי ולמחציתם הוסף אווסטין לטיפול.
תוצאות המחקר הדגימו כי תוספת אווסטין הביאה לשיפור חסר תקדים במדדי המחלה. בקבוצת החולים אשר קבלו כימותרפיה ואווסטין – היו יותר חולים אשר מחלתם נסוגה, משך הזמן אשר בו המחלה הייתה בנסיגה היה ארוך יותר והחשוב מכל ההישרדות החציונית של החולים האלו התארכה ה-30% בהשוואה לקבוצה שטופלה בכימותרפיה בלבד.

יש להדגיש כי מדובר בשיפור מרשים ומשמעותי בתוחלת החיים של חולי סרטן המעי הגס ושיפור זה גדול משמעותית בהשוואה לתרומה היחסית של כימותרפיות חדשות שנכנסו לשימוש במחלה בשנים האחרונות (CPT-11 ואוקסליפלטין).

מהמחקר גם עולה כי האווסטין נסבל היטב ע”י מרבית החולים ואינו גורם לעלייה ברעילות של הכימותרפיה. כלומר, לאווסטין תרומה משמעותית ליעילות הטיפול הכרוכה בתוספת רעילות מינימאלית אשר אינה פוגעת באיכות חייהם של המטופלים באווסטין, וזהו פקטור חשוב מאוד כשמדובר בקבוצת חולים עם מחלה מפושטת.

בעקבות פרסום תוצאות מחקר זה אישר ה-FDA האמריקאי בהליך מזורז את הטיפול באווסטין לחולים עם סרטן גרורתי של המעי הגס אשר טרם קבלו טיפול למחלתם המפושטת כלומר בקו ראשון בטיפול.

לאילו מהמקרים ייתן האווסטין סיכוי לריפוי מלא?
בחלק מהחולים אשר מחלתם מוגבלת לאתר מרכזי אחד (כבד או ריאות) ניתן לכרות את הגרורות וע”י כך להביא לריפוי ב-35-40% מהמקרים. אלא, שלמרבה הצער’ במרבית החולים בעת האבחנה לא ניתן לנתח את הגרורות בשל גודלן.
מתן טיפול כימותרפי מקדים מאפשר בחלק מהחולים הקטנה של הגרורות והבאתן למצב שיהיה ניתן להוציאן בניתוח. אלא שגם כאן סיכויי ההצלחה מוגבלים מאחר ורק חלק מהחולים מגיבים.
על כן, יש חשיבות רבה לפיתוח של טיפולים חדשים להגברת יעילות הכימותרפיה הקיימת.

תוספת אווסטין לטיפול התרופתי תעלה משמעותית את הסיכוי להקטנת הגידול והסרתו המלאה בניתוח ובכך תביא לריפוי.
כלומר, מתן אווסטין בחולים עם גרורות המוגבלות לכבד/לריאות בלבד משפרת משמעותית את סיכויי הריפוי של אותם חולים.