מאת מערכת סבאלה

מומחים רפואיים רבים בישראל ובעולם כבר מסכימים כי התפשטות פטריית השמרים (הקנדידה) במעיהם של עשרות מיליונים מאוכלוסיית המערב, עלולה לגרום להתפתחות מחלות כרוניות רבות וביניהן סוכרת, טרשת נפוצה, אסתמה, ברונכיט, תסמונת המעי הרגיז, תסמונת התשישות הכרונית, אנמיה, דיכאון ואפילו סרטן.

מיליוני אמריקאים מאושפזים עקב זיהומי קנדידה מדי שנה, אך המומחים לתופעה תמימי דעים: היא תוקפת אוכלוסייה רחבה הרבה יותר.
חלק מהתרופות הקונבנציונאליות לטיפול בתופעה נמצאו בעבר כמזיקות, וגם טיפולים אלטרנטיביים רבים כשלו מלסייע לסובלים ממנה.

פטריית הקנדידה המצויה במעיים באופן טבעי, נוטה להתפשט בצורה מאסיבית בגופם של אנשים הסובלים ממערכת חיסונית חלשה. התפשטות חריגה שכזו של הפטרייה מכונה בעגה הרפואית ‘קנדידיאזיס’, ומתבטאת בין השאר בהתפתחות פיטריות בציפורניים, בחלל הפה ובנרתיק.

אבחון סממני התופעה נעשה בבדיקה פשוטה של רופא המשפחה. פתרון חלקי לבעיה ניתן עד היום בתרופות קונבנציונאליות נוגדות פטריות, וכן בטיפולים אלטרנטיביים רבים – טיפולים שלרוב מקלים זמנית על התופעה אך לא מחסלים אותה לחלוטין.
יתרה מזאת, הבעיה בשימוש בתרופות נעוצה בהשפעותיהן העלומות, המתגלות לעיתים כהרסניות. כך למשל, חלק מהתרופות הקונבנציונאליות ששווקו בעבר לדיכוי הקנדידה נמצאו כפוגעות בכבד וה – FDA פרסם אזהרת שימוש בהן.

מהי קנדידה ומדוע היא כה מסוכנת
קנדידה אלביקאנס, אחד מ-150 הזנים של הקנדידה, שוכנת באופן טבעי במעי הגס. ניתן למצוא אותה לעיתים גם על העור, בגרון, בנרתיק הנשי ובחלל הפה בכמויות מזעריות, אז היא ידועה כלא מזיקה.
אך לעיתים הקנדידה מתפשטת בגוף באופן לא מבוקר, אז מתפתחת תופעה הידועה יותר בשמה הרפואי ה’קנדידיאזיס’.
כשהקנדידה הופכת מנבג שמרים לפטרייה היא מצמיחה גבעולים ארוכים החודרים לגוף דרך דפנות המעי. על פי החשד לוכדים חלקיקי מזון בלתי מעוכלים, ומעבירים אותם לזרם הדם. לטענת החוקרים, התופעה הזו גורמת לסדרה של מחלות ומצבים רפואיים טורדניים.

הרופאים אינם תמימי דעים לגבי סיבה ותוצאה – כלומר, האם הקנדידה גורמת להתפתחות מחלות כרוניות, או שמא דווקא המחלות הכרוניות הן אלה המאפשרות את התפתחותה של הקנדידה, אך רופאים רבים טוענים כי הקנדידה מזיקה ומחריפה התפתחות תופעות כרוניות בגוף, ומוצאים קשר בינה לבין מגוון מחלות רחב וביניהן אסתמה, תסמונת המעי הרגיז, סוכרת, טרשת נפוצה, ברונכיט, אנמיה, תסמונת התשישות הכרונית, ואפילו דיכאון.
כמו כן חושדים מומחים רבים כי התפשטות הקנדידה מייצרת סוג של אלכוהול המשתחרר בדם ועלול לגרום לתחושות דמויות שכרות, בעלות תחושות של רחיפה ערפול ושיכחה.

מומחי רפואה רבים תולים את התפתחות ה’קנדידיאזיס’ בשימוש רב מדי באנטיביוטיקה, הפוגעת, בין השאר, ברובד החיידקים הטובים שבמעיים.

מחקר שנערך בבית החולים בילינסון לפני מספר שנים מצא כי מחלקות בהן חולקה אנטיביוטיקה בכמות גדולה התגלו מקרים רבים יותר של זיהום קנדידה, זאת בהשוואה למחלקות אחרות באותו בית חולים.

מומחים לתופעה טוענים שגם גלולות למניעת היריון, סטרואידים, תרופות נוגדות דלקת, וכן תופעות של חוסר איזון הורמונאלי עלולים לגרום לייצור מוגבר ולא מאוזן של קנדידה בשל שיבוש באיזון הטבעי של המעיים. מחלות כרוניות רבות כמו סוכרת והפרעות בתפקוד בלוטת התריס מביאות עימן גידול בייצור הקנדידה. כמו כן גם סטרס ומתח מופרז וכן חשיפה למתכות וכימיקלים רעילים עלולים להגביר את ייצור הפטרייה במעיים ולהתפשטותה ליתר הגוף.

תזונאים רבים ומרפאים אלטרנטיביים תולים את התפתחות התופעה בתזונה לוקה, המבוססת על פחמימות ריקות ושמרים. לדבריהם דיאטה זו מחריפה את התופעה, מפני שמרכיבי מזון אלה מהווים את מקורות המזון של הפיטרייה.

מומחים רפואיים בישראל – הקנדידה מזיקה
למרות הויכוח בעולם על השפעתה של הקנדידה, ועל הנזקים שהיא גורמת, צוטטו בתקשורת לא מעט מומחים רפואיים ישראליים ובינלאומיים שראו בה את אחד מהגורמים המשמעותיים לתחלואה באוכלוסיית העולם כיום.

כך למשל צוטט ד”ר מוני פיינשטיין בשמשו כגינקולוג בכיר בבית החולים לניאדו
“הקנדידה נחשבת לדייר נורמלי ושקט בגופנו, כל עוד סביבת המעיים תקינה. הסכנה מתחילה ברגע שהמאגר שנמצא במעי נודד למקומות אחרים בגוף. אצל נשים, למשל, היעד המועדף הוא הנרתיק, בשל קרבתו הרבה לפי הטבעת. אבל אם הקנדידה חודרת לזרם הדם היא עלולה להגיע כמעט לכל מקום“.

ד”ר שלי קרימרמן ששימשה כראש מחלקת טיפול נמרץ בבית החולים רוטשילד טענה כי “התפתחות הקנדידה היא במידה רבה אשמתה של הרפואה המודרנית. בעשר השנים האחרונות צצו המון זנים של פטריות שלא היו קיימים בעבר, בעיקר בגלל שימוש לא מבוקר באנטיביוטיקה“.

ד”ר יוסי ברנר ששימש כראש המחלקה האונקולוגית בבית החולים וולפסון אמר “אינני פוסל אפשרות שקנדידה שחוזרת על עצמה שוב ושוב עלולה לסייע אפילו להתפתחות גידולים סרטניים“.

ד”ר יפה שמעוני מומחית לנתורפתיה טענה כי “רבים מחולי הקנדידה סובלים מסימפטומים כאלה, מה שגורם להם להימצא במצב של ספק שיכרון ספק הרעלה ולכך מצטרפת שורה ארוכה של סימפטומים אפשריים נוספים, כמו ראייה מטושטשת, כאבי ראש, חולשה, זיהומי עור, הצטננויות, כאבים בחזה, כאבי אוזניים, כאבי שרירים ומפרקים, בטן נפוחה, גזים, שלשולים, עצירויות, דיכאון, חרדות, נדודי שינה, השמנה, זיהומים בדרכי השתן ועוד“.