מאת מערכת סבאלה

מחקר שפורסם במגזין הרפואה הישראלי IMAJ מביא בשורות מדאיגות ל- 150,000 נשים בישראל הסובלות ממחלת האוסטיאופורוזיס. על פי נתוני המחקר שנערך במכבי שירותי בריאות, עולה כי:

כ- 50% מהנשים שהחלו טיפול בכדורים, הפסיקו את הטיפול לאחר פחות משנה. חוסר התמדה בטיפול מגביר את הסיכון לשברים ומעלה את הסיכון לתמותה.

אחת מכל שלוש נשים מעל גיל 50 ואחד מכל שמונה גברים מעל גיל 60, ילקו במחלת האוסטיאופורוזיס, שהינה מחלת העצם הנפוצה ביותר בעולם, המאופיינת באיבוד מסת עצם המעלה את הסיכון לשברים.

הנכות והמוגבלות הנובעים מהמחלה מהווים הרס מהותי של איכות החיים, ופגיעה פיזית ונפשית חמורה.

שכיחות המחלה הולכת וגוברת, מאחר ובמקרים רבים היא אינה מטופלת כראוי או שאינה מאובחנת כלל.

גורמי הסיכון העיקריים הם:

• חוסר בפעילות גופנית
• תזונה לקויה
• מחסור בסידן
• צריכת אלכוהול
• היסטוריה משפחתית
• ועוד.

נשים שאינן מטפלות במחלה כראוי חושפות עצמן לשברים בכל חלקי הגוף, בעיקר בעמוד השדרה, בצלעות ובשורש כף היד.
שברים אלו עשויים לגרום לנכות, מוגבלות ותלות סיעודית. במקרים מורכבים יותר, עלולה האישה לשבור את מפרק צוואר הירך – שבר זה הינו המורכב והמסוכן מכולם, כאשר 20% מהחולים שלקו בו, ימותו בתוך שנה עקב תוצאות השבר או סיבוכיו.

מנתוני המחקר שנערך במכבי שירותי בריאות, בו השתתפו כ- 4,500 נשים, ונערך מעקב אחר צריכת תרופות במשך שנה, עולה כי במוקד הבעיה, עומד חוסר הענות לטיפול הכרוך בנטילת כדורים.
על פי רוב מדובר בתרופות הנלקחות באופן יומיומי או שבועי, ומחייבות הקפדה על הוראות טיפול נוקשות בכדי להימנע מתופעות לוואי במערכת העיכול (למשל, יש ליטול את התרופות בצום, עם כוס מים מלאה ואסור לשכב או לשבת במשך 30 דקות לאחר הנטילה).

יש לציין כי בשוק קיימות טיפולים אחרים שאינם מחייבים נטילה יומיומית של תרופות.
אקלסטה – תרופה הכלולה בסל הבריאות ומיועדת לנשים החולות במחלה, ניתנת אחת לשנה בלבד.

ד”ר רקפת בכרך, מומחית לרפואת משפחה, שירותי בריאות כללית, חברת הוועד המנהל של העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס:

“ממחקרים שנעשו בארץ ובעולם, ידוע לנו כי המשכיות ורציפות בטיפול הן מרכיב קריטי וחיוני להצלחתו ויעילותו. היום, נשים יכולות לבחור בעצמן ולהתאים את הטיפול לאורח החיים שלהן, כיוון שיש אופציות שונות של טיפולים יומיים, שבועיים, ואף חד שנתיים”.

הטיפול החדשני עשוי להבטיח הן את הקטנת הסיכון לשברים, והן את הגדלת ההיענות של החולות לטיפול, כיוון שאינו כרוך בנטילת תרופות באופן תכוף. טיפול חד שנתי שאינו מחייב הקפדה יומיומית על נטילת תרופות עשוי להביא את הנשים הסובלות מהמחלה להתמיד בטיפולים וכך להימנע מסיבוכים הנובעים ממנה.