מאת מגזין הזמן השלישי.
הכותבת: אולגה רז מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה, המרכז הרפואי איכילוב

מתכון לחיים בריאים ולשמירה על גוף בריא ורענן

תוחלת חיים הוא מושג המגדיר את סיכוייו של אדם למות בגיל מסוים. השיפורים המשמעותיים בתנאים הסביבתיים שלנו, כמו – תזונה, דיור, סניטציה, היגיינה, שירותי רפואה ועוד גורמים לעלייה בתוחלת החיים.

עד לפני כמה מאות שנים אדם הגיל 65 נחשב לזקן מוחלט. כיום רוב האנשים בגיל זה נמצאים בתקופה יצירתית ומהנה, עושים תוכניות לעתיד, נוסעים לחו”ל ואף פותחים בקריירה שנייה או עוסקים בהתנדבות.

לכן, הסוגיה שבה עוסקים רבים אינה כמה שנים נותר לי לחיות, אלא – מה יהיה אופיין של אותן שנים.

הרצון לשפר את איכות החיים והכמיהה לחיים מלאי תפקוד ועניין הולידה את רעיון ה”אנטי –אייג´ינג” (Anti-aging), שמבטא את הרצון להאט את קצב תהליכי ההזדקנות ואולי אף למצוא את מעיין הנעורים הנצחי בכל דרך אפשרית, מפעילות ספורטיבית ותזונה אלטרנטיבית, דרך תכשירים מגוונים וכלה בסכין המנתחים ושימוש בכוחות רוחניים.

הרפואה גורסת שקצב ההזדקנות תלוי במידה רבה במטען הגנטי של כל אדם ואדם. אין זה מפתיע שאנשים בגיל מופלג נולדו למשפחות שמאריכות חיים. עם כל חשיבות הגנטיקה, היכולת להאט את קצב ההזדקנות טמונה בידנו. הרצון לעשות זאת אינו מספיק. הדבר דורש עבודה סיזיפית, התחשבות, מכוונות, ריכוז, תכנון מראש והתמדה.
ויפה שעה אחת קודם…

הדרך הטובה ביותר להאטת תהליכי ההזדקנות היא פעילות מונעת כבר מגיל צעיר. אימוץ אורח חיים בריא, תזונה נכונה, נטילת תוספי מזון במידת הצורך ובמינונים מתאימים ולא מזיקים, פעילות גופנית סדירה ושמירה על בריאות הנפש (הרפיה יומיומית, הנאה מהדברים הקטנים, התעלמות מהטרדות ומהפרעות לא משמעותיות, חיוך וצחוק והרגשה שהחיים הם משחק ושאנו יכולים לקבוע את כלליו)

כל אלו ישפרו את בריאותנו ויעזרו במניעת מצבי חולי כבר בגילים מוקדמים. אמנם, התחלת הטיפול בעצמנו בגיל מבוגר יעילה פחות מאשר בגיל צעיר, אולם על כך נאמר – עדיף מאוחר מאשר לעולם לא. גם בגילים מתקדמים ישנם כמה כללי ברזל אשר יפורטו במסגרת המאמרים הבאים.

הכלל הראשון: איכלו 70%-80% מהמנות שלכם
השאירו אוכל בצלחת: זה יעשה לכם טוב. לשים פחות על הצלחת או להכין פחות אוכל מלכתחילה. עזבו את השולחן עם תחושה שנותר לכם מקום לאוכל נוסף. הכוונה היא הגבלה קלורית בלבד ולא הרעבה עצמית או ביצוע דיאטת כסאח.
הגבלה קלורית משמעה צריכת מזון מופחתת, אך בחירת מזון העשיר במרכיבים בעלי ערכים בריאותיים כמו:

• שפע ירקות
• פירות (מוגבל)
• פחמימות מורכבות (חיטה מלאה ומוצריה, גריסים, קטניות וכדומה)
• נוזלים
• סוגי בשר רזים
• דגים
• מוצרי חלב רזים (בהגבלה)
• שומנים כמו – שמן זית וקנולה.

מחקרים שנעשו בשנות ה-70 בעכברים הראו שהקבוצה שקיבלה 30% פחות אוכל בהשוואה לקבוצות ביקורת – חיו כמעט 40% יותר לעומת העכברים מקבוצת הביקורת. מחקרים אלו נתנו בסיס להשערה כי אכילה מאופקת יכולה להאריך את משך החיים.

חיזוק מעניין לגישת ההגבלה הקלורית מצוי בעובדה כי תושבי אוקינאווה ביפן, האוכלים באופן בלתי מודע על פי שיטת ההגבלה הקלורית, חיים שונים רבות יותר מאשר יפנים במקומות אחרים, למרות הבסיס הגנטי הדומה שלהם.

הנקודה החשובה שכדאי לזכור היא שככל שמתחילים את ההגבלה הקלורית בגיל מוקדם יותר, כך הארכת שנות החיים ושיפור איכותם גבוהים יותר.

מנגנון השיפור כתוצאה מההגבלה הקלורית טרם הובן. אחת התיאוריות הידועות מסבירה את תהליכי ההזדקנות כתוצאה של ריבוי רדיקלים חופשיים בגוף המזדקן. הגבלה קלורית מונעת ייצור עודפי רדיקלים חופשיים ומורידה את ההשפעה המזיקה שלהם.

השערה נוספת קושרת את תהליכי ההזדקנות עם ירידה ברגישות לאינסולין ולשיבושים בסבילות לגלוקוז (לדוגמא – סינדרום מטבולי, סוכרת גבולית או סמויה שכתוצאה מכך נוצרות ומצטברות תרכובות הפוגעות במהלכים תקינים של הגוף).