מאת פרופ´ יהודה אולמן

סיכום העשור בנושא הפעולות האסתטיות מראה מספר מגמות ברורות:

• המודעות לפעולות אסתטיות בקרב האוכלוסייה נמצאת בעלייה. אם בעבר היו פעולות אלה נחלת האלפיון העליון, בעשור האחרון יש מגמה ברורה של חדירת המודעות גם לאוכלוסיות במעמד הביניים ואף הנמוך, אשר לעיתים יחסכו בצרכי מותרות אחרים ויפנו משאבים לכיוון זה.
• המגמה שהייתה בעבר להסתיר את הכוונה לבצע פעולה אסטתית, ולהסתיר את עצם ביצועה איננה קיימת עוד. נראה שקובעי הדעות: אישים פוליטיים וסלבריטאים אשר עברו פעולות כאלה ואינם מסתירים זאת, הביאה ל”לגיטימציה” של פעולות אלה בקרב הציבור הרחב.
• הלהיט של העשור האחרון הינו ללא ספק ההזרקות של חומרים, הן להרפיה של שרירים הגורמים לקמטים במצח ובצידי העניים: הבוטוקס, אשר עבר מן התחום הרפואי הטהור לתחום האסתטי, והפך להיות בין הפעולות האסתטיות השכיחות ביותר המבוצעות היום בארץ, והן חומרי המילוי שהפכו להיות ידידותיים יותר, ושכמעט אינם מלווים בתופעות לוואי. הנטייה של המטופלים לעבור טיפולים “קלים” אשר משפרים את המראה מחד, ואינם גורמים להשבתה מעבודה מאידך, העלתה מאד את הפופלאריות של ההזרקות.
• בקרב חומרי ההזרקה, יש ירידה ברורה בשימוש בחומרים אשר מחזיקים לתמיד (ביואלקמיד, סיליקון), ומעבר לחומרים אשר משך פעילותם מוגבל לפרק זמן של כשנה. וזאת עקב היותם של האחרונים בטוחים לשימוש, עם מיעוט משמעותי של תופעות לוואי, לעומת החומרים “הקבועים”, אשר גורמים לעיתים, לתופעות לוואי חמורות וחשוכות מרפא, ואשר אינם מתאימים עצמם לשינויים הנגרמים ברקמות הרכות עם הגיל.
• לגבי הוספת “נפח” בעיקר לפנים, בשל התדלדלות הרקמה התת עורית המכילה שומן, יש בעשור האחרון עלייה בשכיחות של השימוש בשומן עצמי כדי למלא קמטים עמוקים, ולמלא את הלחיים וגם הסנטר.
  העלייה בשכיחות פעולה זו קשורה בטכנולוגיות חדשות המעלות את שעור תאי האב בשומן המוזרק, ומפחיתות את הספיגה של השומן, עם שיפור הטכניקות האלה בעשור הבא, צפוי שימוש נרחב יותר בחומר המילוי האידיאלי הזה, ולא רק לפנים, אלא מתרבים הסימנים שניתן יהיה להזריק כמויות שומן גדולות לשם הגדלת החזה והעכוזים.
• גם הניתוחים להצמדת אוזניים עוברים שינוי מגמה בעקבות הנטייה להיות פחות פולשניים ולהותיר פחות צלקות. ראשית, עולה המודעות לטיפול בבעיות אלה באפרכסות מייד אחר הלידה, כשעדיין ניתן לעצב את האוזניים בטרם מאבד הסחוס את האלסטיות שלו, וזאת באמצעות שיטות “הדבקה, ועיצוב של הסחוסים בלא ניתוח, ובסמוך ללידה. ובגיל מאוחר יותר קיימת מגמה של שימוש בתפרים מוסווים כדי לעצב את הסחוס ולהימנע מחתכים כדי להגיע לאותה התוצאה.
• תחום חדש שהתפתח בכירורגיה הפלסטית בעשור האחרון הינו הניתוחים הפלסטיים שלאחר ירידה דרסטית במשקל, הן בעקבות דיאטות מבוקרות, והן בעקבות ניתוחים לצמצום נפח הקיבה, ניתוחים ששכיחותם עלתה מאד בשנים האחרונות, בעיקר בשל היותם קלים יותר, ופחות נוטים לסיבוכים. התופעות העוריות המתלוות לניתוחים אלה, אחר הירידה במשקל גורמות לכך שהעור, שאיבד מהאלסטיות שלו במהלך השנים שבטרם ההרזיה, הופך להיות רופף ו”תלוי”.
  הניתוחים הפלסטיים שבאים לשפר את המצב, הינם ניתוחים מורכבים, וארוכים בהם מבצעים כריתה של עודפי העור בבטן, בעכוזים בגב, בירכיים, ובזרועות. ממלאים ומרימים את החזה שנפל, ולעיתים יש צורך גם במתיחה והרמת עור הפנים.
  ניתוחים אלה עדיין אינם בסל הבריאות, ועקב היותם יקרים יחסית, עדיין אינם שכיחים מאד, אך קיימת מגמה ברורה של עלייה בשכיחותם, והם מועמדים בטוחים להיות “הלהיט” של העשור הבא. וכל זאת, כשאין עדיין באופק טכנולוגיה אשר תצמצם את העור העודף, בלא ניתוחים המותירים אחריהם צלקות משמעותיות.

הכותב : פרופ’ יהודה אולמן יו”ר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית, ומנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית, ביה”ח רמב”ם, חיפה.