מאת: פרופ´ עפר מרימסקי, מנהל היחידה לאונקולוגיה של שלד ורקמה רכה, המרכז הרפואי סוראסקי, תל אביב

תחכום ויעילות בטיפול בסרטן ריאות מתאים ל – “א-קטנים” (Non-Small Cell Lung Cancer): התרופה טרסבה (Tarceva), הפועלת על עקרון ה – Targeting: מולקולה קטנה הפוגעת במטרה ביולוגית החיונית להתפתחות הגידול ומחסלת אותו.

סרטן הריאות מסוג non-small cell lung cancer (סרטן ריאות מתאים לא-קטנים) הוא סרטן נפוץ וקטלני, המהווה 85 אחוז מכלל הגידולים הממאירים של הריאות. בשלבי המחלה המתקדמים, סבל החולה גדול מאוד ותוחלת חייו קצרה.

הטיפול הסטנדרטי מבוסס על כימיה לא-ספציפית במתן סיסטמי, על פי רוב בעירוי תוך ורידי. שיעור התגובה (נסיגת המחלה) למשלב כימי הניתן בקו הראשון (ציספלטין-ג´יציטאבין או קרבופלטין-פקליטקסל) הוא כ-40 אחוז (ועוד כ-20 אחוז עצירת המחלה ללא נסיגה).

יעילות הטיפול הכימי משמעותית מבחינת ההקלה בתופעות המחלה, אולם מושגת במחיר גופני של תופעות לוואי רב מערכתיות. תופעות הלוואי פוגעות באיכות החיים, וכוללות בחילה, הקאה, נשירת שיער, עייפות, חולשה, הרגשה רעה ופגיעה במערכות ספציפיות כמו מח עצם, עצבים היקפיים וכליות.
התוספת החציונית (median) בתוחלת החיים בעקבות הצלחת הכימיה היא בסדר גודל של כשמונה שבועות.
התוספת החיונית (median) בתוחלת החיים בעקבות הצלחת הכימותרפיה נמצאת בסדר גודל של כשישה-שמונה שבועות.

לאחר כישלון של טיפול כימי בקו הראשון, ניתן קו שני, אולם אז סיכויי התגובה יורדים מאוד לסדר גודל של עשרה עד 15 אחוז, והטיפול מלווה בתופעות לוואי משמעותיות. חולים מבוגרים או חולים בכושר תפקודי נמוך אינם יכולים ליהנות מטיפול כימי משולב עקב עמידותם הירודה לתופעות הלוואי, ועליהם להסתפק בתרופה בודדת או בטיפול תומך בלבד.

הדור החדש של התרופות נגד הסרטן מבוסס על פגיעה מכוונת בחלבונים תוך תאיים.

בתא בריא מועברים מסרים מחלקו החיצוני, המהווים ביטוי של תכונות גנטיות של התא הסרטני. התא הסרטני מייצר חלבונים שונים הדרושים לו להעברת מסרים מחלקו החיצוני של קרום התא פנימה לכיוון הגרעין, בתיווך קולטנים, כדי להיות מסוגל להגיב לגירויים חיצוניים.
למשל, קולטן הנקרא פקטור-גדילה נקשר לקולטן (epidermal growth factor receptor EGFR) המצוי על פני קרום התא. הקולטן קושר אליו גורמי גדילה וגורם על ידי כך להפעלת שרשרת של העברת מסרים ואותות פנים-תאית, המבוססת על יצירת שינויים בחלבונים תוך תאיים, אשר בסיומה מקבל החומר הגנטי בגרעין התא הוראה להתחיל בתהליך חלוקת התא או בייצור חומרים הנחוצים לו להמשך קיומו.

בתאים סרטניים חלים שינויים גנטיים הגורמים להופעה מוגברת של הקולטן EGF. ביטוי יתר של הקולטן בקרום התא הסרטני, השכיח בסרטן הריאות, מנבא אלימות גדולה יותר של המחלה, התפשטות מהירה יותר, יצירת גרורות רבה יותר, יציבות יחסית לכימיה, ותוחלת חיים קצרה יותר.

השלב התוך-תאי הראשון בשרשרת העברת המסרים הוא הפעלת האנזים טירוזין קינאז. טירוזין קינאז הוא המטרה הביולוגית החמה ביותר לתקיפה על ידיד התרופות החדשניות, כמו טרסבה.

טרסבה מבטאת את עקרון ה – Targeting: מולקולה קטנה הפוגעת במטרה ביולוגית החיונית להתפתחות הגידול. פגיעה במטרה משתקת את מערכות העברת המסרים הביולוגיים בתוך התא הגידולי, ובעקבות כך התא אינו יכול לתפקיד, אינו יכול להתחלק ולבסוף מת. התגובה לטיפול מהירה יחסית, ותך כשלושה שבועות ניתן לצפות שיפור בתסמינה המחלה, שיפור באיכות חייו של החולה, ולעתים ניתן להבחין בנסיגה מסוימת של הגידול בזמן זה.

מה אומרים המחקרים
יעילותה של טרסבה בטיפול בסרטן ריאות נקבעה במחקרים אחדים. כאשר ניתנת טרסבה לחולים בסרטן ריאות מתקדם יחד עם משלבי כימיה סטנדרטיים כמו ציספלטין-ג´מציטאבין או קרבופלטין-פקליטקסל, לא נמצא שיפור בשיעור התגובה של המחלה לטיפול, הארכת זמן השליטה על המחלה או הארכה משמעותית של תוחלת החיים, מעבר לתוצאות שנצפו בקבוצה שטופלה בכימיה לבד. כלומר, טרסבה אינה מגבירה את יעילות הכימיה.

פריצת הדרך החשובה ביותר הושגה במחקר שבו ניתנה טרסבה לחולים בסרטן ריאות לאחר כשלון הקו הטיפולי הראשון או השני. בעבודה זו נכללו 731 חולים בדרגות שונות של כושר תפקודי, שקיבלו קודם כימי מקובלת. המטופלים הוגרלו לקבל טרסבה או אינבו (פלצבו).

הקבוצה שקיבלה טרסבה השיגה תוצאות טובות יותר באופן משמעותי מאשר קבוצת הביקורת שקיבלה אינבו. שיעור התגובה לטרסבה היה נסיגה חלקית של הגידול ב-8.9 אחוזים מהמטופלים (6.6 אחוזים עד 12 אחוז ברווח בר-סמך של 95 אחוז), עצירה של המחלה ללא נסיגה ב-35 אחוז נוספים, כאשר משך השליטה החציונית על המחלה היה כעשרה שבועות, וההישרדות החציונית הייתה כשבעה חודשים.
שיעור ההישרדות לשנה מתחילת הטיפול בטרסבה היה 31 אחוז לעומת 22 אחוז בקבוצת הביקורת.
תופעות הלוואי בקבוצה המטופלת היון מן הסתם רבות יותר, וכללו פריחה ושלשול. יחד עם זאת רק חמישה אחוזים מהמטופלים הפסיקו את הטיפול מחוסר סבילות לתופעות הלוואי.

טרסבה הביאה לשיפור משמעותי באיכות חיי המטופל, שהתבטא בשליטה ממושכת יותר על תסמיני המחלה: עייפות, שיעול, מצוקה נשימתית או כאב עקב פיזור המחלה. שיעורי התגובה של המחלה לכימיה בקו שני או שלישי אינם גבוהים יותר, שיעור תופעות הלוואי משמעותי הרבה יותר, ויכולתו הפיזית של המטופל להתמודד עם טיפול כימי אגרסיבה נמוכה הן בשל המחלה המתקדמת והן בשל דלדול היתרות הגופניות בעקבות מתן הטיפולים.

טרסבה נוחה מאוד לחולה כיוון שהיא ניתנת בטבלייה אחת ביום, בביתו של החולה, ללא צורך בעירוי תוך ורידי מכאיב. לא רק שטרסבה מהווה קו טיפולי נוסף בחולים עם מחלה אלימה וקטלנית, אלא שהיא מאפשרת טיפול גם בחולים שאינם יכולים לקבל כימיה עקב גילם, מצבם הירוד או עקב תופעות הלוואי הצפויות. יתרה מזאת, טרסבה היא טיפול מודרני, יעיל מאוד, רעיל במידה קטנה. בעתיד, ניתן יהיה אולי להמיר את הכימיה הלא-ספציפית בטרסבה, תוך שמירה על יעילות הטיפול, על איכות חיים והענקת תוחלת חיים.

טרסבה אושרה בארה”ב ובארץ לטיפול בסרטן ריאות גרורתי.