מאת: פרופסור שאול סוקניק מנהל המחלקה לרפואה פנימית ד´, מרכז רפואי אוניברסיטאי סורוקה והפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון, באר שבע

למרות שחלה עלייה משמעותית באחוז האוכלוסייה המבוגרת הזוכה לקבל את החיסונים ההכרחיים לפני החורף, עדיין קטן בהרבה אחוז המחוסנים המבוגרים בהשוואה לילדים. סקירה זו תעסוק רק בשני חיסוניםחשובים ביותר שללא ספק מקטינים תמותה ותחלואה באופן משמעותי ביותר: חיסון נגד שפעת וחיסון נגד דלקת ריאות.

ישנם שני סוגים עיקריים של חיסונים: חיסון פעיל וחיסון סביל.

חיסון פעיל
זה החיסון העדיף והנפוץ יותר. הוא מבוסס על יצירת נוגדנים נגד הווירוס או החיידק על ידי האדם שמקבל את החיסון, הוא בדרך כלל יעיל לכמה שנים. בעיקר אם זה חיסון נגד חיידק ולא נגד ווירוס. כאשר המחוסן בא במגע עם המחולל לאחר החיסון הוא ייצר באופן מיידי נוגדנים נגדו ולכן לא יפתח את המחלה.

חיסון סביל
סוג זה מבוסס על מתן נוגדנים מוכנים מראש אשר הופקו מאנשים או מחיות שחלו במחלה והבריאו. הוא יעיל רק לתקופה קצרה וניתן לאנשים שכבר נחשפו למחולל או שאמורים להיחשף אליו בזמן הקרוב ביותר. הוא גם ניתן לאנשים שחולים במחלה קשה של המערכת החיסונית ואשר מנועים מלקבל חיסון פעיל שעלול לגרום למחלה קשה.

חיסון מסוג זה ניתן לעיתים גם לעובדי בריאות או לנשים הרות שהיו חשופים בימים האחרונים לחיידק או לווירוס מסוים. החיסונים בטוחים וגורמים למעט מאד תופעות לוואי כמו חום או לתגובות מקומיות במקום במקום ההזרקה. אין לתת חיסון למי שפיתח כלפיו תגובת נגד קשה עד כדי סיכון חייו, ואין לתת חיסון פעיל לחולים הסובלים ממחלה קשה של המערכת החיסונית.

חולים שהיו להם תופעות לוואי קלות לאחר החיסון או שבזמן מתן החיסון סובלים ממחלה קלה, חולים שהחלימו ממחלה או שמקבלים טיפול אנטיביוטי – יכולים לקבל בדרך כלל את החיסון. מומלץ להתייעץ עם רופא במקרים לא ברורים.

חיסון נגד שפעת
ישנם שני זנים עיקריים של וירוס השפעת: Influenza A, Influenza B והם אלו שגורמים לרוב ההתפרצויות והמגפות המופיעות כמעט כל שנה. הבעיה העיקרית ביצירת חיסון נגד ווירוס השפעת נעוצה ביכולת שלו להשתנות ולהפוך עמיד לחיסון. צריך להבין כי משך הזמן הדרוש ליצירת חיסון פעיל ארוך ונמשך כתשעה חודשים. לכן החיסון הנוסף בכל שנה בסתיו מבוסס על הווירוס של החורף הקודם.
יכולת ההשתנות היא בעיקר של הווירוס אינפלואנצה A.

אנו מבדילים בשלוש תת-קבוצות שלו הנקראות
H1,H2,H3, ובשתי תת-קבוצות אחרות הנקראות N1,N2. תת קבוצות אלו מייצגות את החלבונים השונים בהרכב הווירוס המשנים את המבנה שלהם ועל ידי כך גורמים לחיסון להיות לא יעיל. יכולת ההשתנות של הווירוס B קטנה בהרבה מזו של A.

מאחר שרוב מקרי השפעת מופיעים בתקופת החורף מומלץ להתחסן בתחילת הסתיו. החיסון ניתן לרוב בזריקה תת-עורית, אם כי כיום ישנם כבר חיסונים שניתן לקבלם בצורה של תרסיס לאף אבל הם עדיין לא מומלצים למבוגרים.
החיסונים פעילים והם מכילים ווירוסים לא פעילים או חלקי ווירוסים שיש להם עדיין היכולת לגרום ליצירת נוגדנים. יעילות החיסון במקרה הטוב היא מ-50% עד 70%.

רוב מקרי המוות (כ-90%) כתוצאה מסיבוכים לאחר שפעת מופיעים באוכלוסייה המבוגרת מעל גיל 65.
בנוסף, באוכלוסייה זו גם גדול יותר אחוז הסיבוכים לאחר השפעת.

החיסון נסבל בדרך כלל היטב וגורם לתופעות לוואי קלות וחולפות אצל פחות מ-5%. תופעות הלוואי העיקריות הן חום נמוך הנמשך עד 24 שעות מזמן ההזרקה ותגובות מקומיות קלות.
מאחר שמגדלים את הווירוס בתוך ביצים, חומר החיסון מכיל לפעמים כמות מינימלית של חלבוני ביצה, ואנשים שרגישים לחלבון ביצים עלולים לפתח שוק כתוצאה מהחיסון. לכן, מטופלים שיודעים שהם רגישים לחלבון ביצה חייבים להתייעץ עם רופא לפני קבלת החיסון.

למי מומלץ החיסון?
החיסון מומלץ לאנשים מעל גיל חמישים; לתושבי בתי אבות או מוסדות, לאנשים שחולים במחלות כרוניות ולצוות הרפואי והפרה-רפואי שמטפל בחולים מבוגרים הסובלים ממחלות כרוניות של מערכת הנשימה (כולל אסתמה), מחלות נוירולוגיות, מחלות לב וכלי דם ואפילו בצעירים מתחת לגיל 50.
מומלץ שחולי סוכרת, חולים במחלות כלייתיות, נשים שמתכננות להרות בתקופת החורף, וכל מי שנמצא בקבוצת סיכון גבוה – להיות בקשר עם מערכת הבריאות.

חיסון נגד דלקת ריאות
קיימים הרבה מחוללים הידועים כגורמים לדלקת ריאות. אחד הקטלניים ביותר הוא חיידק הפניאומוקוקוס, הגורם למשל ליותר מ-40,000 מקרי מוות בארה”ב בכל שנה. ילדים צעירים ומבוגרים הם האוכלוסיות הפגיעות ביותר.
החיסון ניתן בזריקה וייעילותו מגיעה עד ל-70%.
החיסון מומלץ לכל מבוגר מעל גיל 65 ולאנשים צעירים יותר הסובלים ממחלות כרוניות; גם אלו שחלו בדלקת ריאות מחיידק זה לפני שחוסנו והבריאו חייבים לקבלו,

מאחר שישנם יותר מעשרים זנים שונים של החיידק הזה ואין כל ביטחון שהחיסון שנרכש נגד זן מסוים יהיה יעיל גם נגד זנים אחרים. החיסון עצמו יעיל נגד כל הזנים החשובים הידועים כגורמים לדלקת הריאות.

מאחר שהגוף זקוק לטחול על מנת להשמיד ביעילות את חיידק הפניאומוקוקוס, גם חולים שעברו כריתת טחול מסיבה כלשהי, למשל – מחלה או תאונה – חייבים לקבלו ללא כל הגבלה של גיל או מצב בריאות.

החיסון יכול לגרום אצל כשליש מהמחוסנים לתופעות לוואי קלות במקום ההזרקה, לחום ולהרגשה רעה שחולפים בתוך פחות מ-48 שעות.

יש לחזור על חיסון זה אחת לארבע שנים.