מאת אילה אורי דיאטנית קלינית, B.Sc – מגזין הזמן השלישי

מערכת החיסון של הגוף היא מערכת מורכבת ורגישה, המושפעת מגורמים פיזיים ונפשיים, ותפקודה עלול להיפגע בקלות יחסית. קצב החיים והאינטנסיביות בה אנו חיים דורשים מהגוף לעמוד בעומס רב העלול להשפיע על מערכת החיסון עקב רגישותה. תזונה מאוזנת, המכילה את כל הויטמינים והמינרלים החיוניים במינון היומיומי הנדרש לגוף, היא אחד הגורמים החשובים בשמירה על תפקוד תקין של מערכות הגוף, ועל אחת כמה וכמה של מערכת החיסון.

איך נדע שמערכת החיסון בגופנו פועלת בצורה תקינה?
תיפקוד של מערכת החיסון מתבטא בדרגות שונות של הגנה על הגוף, החל ממניעה מוחלטת של חדירת גורם מזהם (כמו חיידק או וירוס) ומניעת התחוללות המחלה, וכלה בהפחתת משך המחלה ועוצמת הסימפטומים. ייתכן בהחלט שאדם שמקיים אורח-חיים בריא ומערכת החיסון שלו תקינה אך ייחשף במשך זמן ממושך לאדם חולה או למספר אנשים חולים בסביבה סגורה יחסית, יפתח את המחלה, אך למשך פרק זמן קצר יותר ובעוצמה נמוכה יותר מאשר אנשים אחרים.

צריך לזכור שמחלות מסוימות מתרחשות עקב חשיפה לחיידקים או וירוסים חדשים שהגוף אינו מכיר עדיין ונפוצו בשנה מסוימת. עצם החשיפה אליהם והמחלה שהם יוצרים, מאפשרות יצירת נוגדנים שבעתיד יגנו עלינו טוב יותר. אם אדם חולה בתדירות לא סבירה, בעיקר בעונת החורף, ובעיקר אם המחלות ממושכות ודורשות הפסד ימי עבודה ושימוש רב בתרופות כגון אנטיביוטיקה, אין ספק שמערכת החיסון אינה עובדת כמו שצריך ואינה מגנה עליו, קיים סיכוי סביר שמחסור בויטמינים ומינרלים הינו הגורם לחוסר התפקוד, דבר הניתן לתיקון בקלות.

הקשר בין פעילות מערכת החיסון לבין הגיל
תיפקודה של מערכת החיסון זוכה לתשומת-לב מיוחדת בקרב קשישים ובקרב ילדים, כיוון שאוכלוסיות אלה נוטות לחלות יותר מאשר מבוגים צעירים או בגילאי הביניים, ומחלות קלות יחסית עלולות להסתבך ולהחמיר אצלם. ככל שאנו מתבגרים יורד תפקוד מערכות הגוף השונות בכלל, ושל מערכת החיסון בפרט.
קצב התחדשות התאים איטי יותר מאשר בגיל הצעיר, דבר הגורם לירידה בכמות תאי מערכת החיסון ולשינוי במבנה ועובי רקמות, ולכן לעלייה בחדירות הגוף לזיהומים, למשל דרך מערכת הנשימה ודרך מערכת העיכול.
גם יכולת ההחלמה וההתאוששות של הגוף פוחתות ככל שמתבגרים. לדוגמא, אצל אדם קשיש פוחתת יעילות השיעול ופינוי הליחה, פעולות העוזרות להרחקת הגורם המזהם מדרכי הנשימה העליונות, ואז גדל הסיכון להתפשטות אותו מזהם לעבר דרכי הנשימה התחתונות והריאות.

מה חשוב לתחזוקה טובה של מערכת החיסון?

מחקרים רפואיים מראים שתזונה מאוזנת והשלמה של ויטמינים ומינרלים חיוניים במינון מתון לאורך זמן, הוכיחו את יעילותן במניעת מחלות, קיצור משך השימוש באנטיביוטיקה, הפחתת ימי היעדרות מהעבודה ואף בשיפור מדדים של כמות תאים וחומרים של מערכת החיסון, אשר רמתם נבדקה בבדיקת-דם.

קיימים מספר ויטמינים ומינרלים שלגביהם קיימות גישות שונות, כמו למשל ויטמין C, שיש מאמינים שצריך לקחת אותו במינונים גבוהים למניעת שפעת. ניתוח שיטתי של כ-30 מחקרים שבדקו את השפעת ויטמין C מעלה, שכאשר ויטמין זה ניתן במנות גבוהות יחסית של עד 1.000 מ”ג ליום (פי 16 מהקצובה היומית המומלצת שהיא 60 מ”ג), במשך מספר חודשים בחורף, התוצאות מבחינת מניעת שפעת לא היו עקביות,

לכן למי שמאמין במינונים גבוהים של ויטמין C, מומלץ לקחת את תוספת הויטמין C בנוסף למולטיויטמין ולא במקומו.

דוגמא נוספת למרכיב שיש לגביו גישות שונות הוא אבץ. השפעת האבץ קשורה לדעת החוקרים בעיכוב התרבותם של הוירוסים האחראיים להצטננות או במניעה של חדירת הוירוס אל תאי הגוף, וכן נמצא שמחסור באבץ בבני אדם גורם לירידה במספר ובכמות תאים וחומרים הקשורים למערכת החיסון.
לכן חשוב להקפיד שהמולטיויטמין שבו משתמשים יכיל אבץ במינון היומי המומלץ (15 מ”ג), ובמקרים מסויימים אף כדאי לקחת תוספת אבץ בנפרד נוסף על המולטיויטמין, אך מומלץ שתוספת כזו תהיה בייעוץ רפואי.

כאשר המצב התזונתי תקין והגוף בריא, מתוחזק ומתפקד היטב, גם מערכת החיסון אמורה לתפקד היטב, ואז אין צורך לחפש “פתרונות – פלא” לחיזוק ספציפי שלה.

שימוש יומיומי במולטיויטמין המכיל את כל סוגי הויטמינים והמינרלים החיוניים במינונים קרובים ככל האפשר לקצובות המומלצות, הוא הפתרון הפשוט והנוח להשלמת ויטמינים ומינרלים חיוניים בכלל, ולמערכת החיסון בפרט.