מדורה של רות לקט

הכותבת היא אשת חינוך, בעלת תואר שני, יועצת חינוכית, מנחת קבוצות הורים וצוותים מגוונים.

מי מאיתנו לא אוהב לשמח את לב נכדינו ולהעניק להם דברי מתיקה? מי מאיתנו אינו מקבל “מנה” מהוריהם שאינם רואים זאת בעין יפה?

לממתקים יש כוח משיכה ומסר חיובי. מיה, נכדתנו בת השש, ביטאה זאת בשיחה שניהלה עם זוהר חברתה. בטלוויזיה הוקרנה התכנית “הקרקס של רינת”, שקראה לילדים:”מיד מתחילים מתוקים שלי”. שאלה זוהר את מיה: “למה היא קוראת להם מתוקים שלי?” ענתה לה מיה בלי היסוס: “כי היא אוהבת אותם”. כמוצאת שלל רב ביקשתי ממיה הסבר לתשובתה. היא חשבה מעט, והבעת פניה המתוקה ודברי הטעם שיצאו מפיה ריגשו אותי מאוד: “סבתא תביני. ´מתוק´ זה כמו ממתק, וממתק זה משהו שאוהבים נורא, לכן המילה ´מתוק´ אומרת שאוהבים נורא את מי שקוראים לו מתוק”.

לא בכל המקרים מתן דברי מתיקה כרוך בהנאה. המציאות עלולה להיווצר מחלוקת בין הורים לסבים שתעמיד את הנכדים בפני דילמה: למי להישמע – לסבתא שנותנת ממתק או לאמא המתנגדת לכך?

הנה לדוגמא סיפור שהגיע לשולחני מניצה, אחת הקוראות הצעירות של מדור “סב-שיח”. “הגענו לבקר בירושלים אצל ההורים. ארוחת הצהריים שהוגשה לוותה בלחצים על הילדים – ´תאכל עוד קציצה´, ´השעועית טובה, תטעמו´, בתום הארוחה (הילדים כמעט לא אכלו ואני כעסתי על הנדנודים) הגישה אימי לילדים דברי מתיקה. ´לפחות שלא יהיו רעבים´, אמרה. ביקשתי מאמי שלא תיתן להם את הממתקים, אך היא השיבה בחיוך סרבן: ´בשביל מה באים לסבא וסבתא?´. תאוות המתוק אצל הילדים שהיו עדים לוויכוח ניצחה והם מיהרו למלא פיהם בשוקולד, לשביעות רצונה של הסבתא ולקול מחאותיי שנשארו יתומות. כל אותו היום כעסתי מאוד והחלטתי לפנות אליך ולבקש עצה”.

פתרון למחלוקת מעין זו מצריך ניתוח של הנושאים הקשורים בדילמה ה”מתוקה”. התעדכנות בידע העכשווי בענייני בריאות ודברי מתיקה, עקרונות הקשורים בחינוך הילדים והדרך להגיע להסכמה “מתוקה” בין ההורים לסבים.
כיום גוברת המודעות לשמור על הגוף ולטפח את הבריאות באמצעות מזון בריא. נטול מרכיבים שגורמים נזקים כמו סוכר, צבעי מאכל וכד´. כתבות, פרסומות ותוכניות שעוסקות בנושא, חנויות טבע צצות בכל מקום, וע”ג מוצרים רבים נכתב בהבלטה: ללא צבעי מאכל, ללא חומרים משמרים, ללא שומן מוקשה (מרגרינה) וכד´.
מתברר שלסבתות רבות קשה להפנים את השינוי הזה ואת הפער שנגרם בין הרצון “להמתיק” לנכדים את החיים מצד אחד, ובין הדאגה לבריאותם מצד שני, פער שיוצר מתיחות שעלולה להעכיר את האווירה.

הצעד המתבקש הוא למצוא את שביל הזהב ולהימנע מקיצוניות: לחשוב שוב על תפקידנו מול ההורים, להתעדכן בכללי הבריאות שאיתם נוכל להזדהות, למצוא דברי מתיקה שיהיו מזיקים פחות, ולהגיע להסכמה בלי לחשוף את הנכדים למחלוקות ולוויכוחים. לדעת כי ממתקים מכילים חומרים מזיקים שונים שמשרתים את אורך חיי המדף של היצרן ולא את בריאותנו.

מחקרים מצאו שילדים יודעים להקשיב לקול פנימי המדריך אותם לאכול מזון בריא. אבל, דברי המתיקה גורמים לאיבוד יכולת זו. ילדים זקוקים לארוחות ביניים קטנות ומזינות ללא ממתק נטול ערכים תזונתיים שפוגע בתיאבון.

חשוב לזכור שאסור מוחלט גורר משיכת יתר. לכן, ישנם ממתקים מזיקים יותר וישנם כאלה שמזיקים פחות. כיום קיימים בשוק מוצרים מתוקים ומזינים מקמח מלא, מחומרים טבעיים, ללא חומרים משמרים, ללא כימיקלים וצבעי מאכל וללא שומן מוקשה (כמו מרגרינה). בחנויות הטבע ובמרכולים אפשר למצוא שוקולד רגיל, שוקולד מחרובים, ממרחים משקדים, חטיפי גרנולה, עוגיות וממתקים מדבש, סוכר חום, משקאות או תרכיזים מפרי ללא צבעי מאכל.

העיקר – שוחחו על נושאים אלו והגיעו להסכמה כך שאפשר יהיה גם להמתיק את היחסים וגם לשמור על הבריאות

המידע לקוח מדברי מומחים לבריאות ולתזונה של ילדים: פרופ´ יונה עמיתי, דר´ ניבה שפירא, דר´ חיים סדובסקי, עדינה בכר ואחרים