מאת פרופ´ שאול סוקניק – מגזין הזמן השלישי

מאת: פרופ´ שאול סוקניק, מנהל המחלקה לרפואה פנימית ד´, מרכז רפואי אוניברסיטאי סורוקה והפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון, באר-שבע

דלקת ריאות הנרכשת בקהילה, כלומר – מחוץ לכתלי ביה”ח (להל”ן: דרנ”ק), הינה מחלה זיהומית הגורמת לתחלואה ניכרת ולתמותה בעיקר באוכלוסייה המבוגרת.

המחלה נפוצה יותר בגברים מאשר בנשים ושכיחותה נעה בין שמונה עד חמישה-עשר מקרים חדשים בשנה לכל אלף אנשים. שכיחות המחלה מגיעה לשיא בחודשי החורף וכלן חשוב ליידע את האוכלוסייה שנמצאת בסיכון יתר על תסמיניה, גורמי הסיכון, מדדים שונים שלפיהם הרופא מחליט אם יש הכרח באשפוז החולה, וחשיבות החיסון שיכול להפחית את שכיחות המחלה.

ישנם סוגים שונים של דלקות ריאה, הנפוץ ביותר הוא ה – דרנ”ק. סוג זה יכול להגרם ע”י מגוון רחב של חיידקים או וירוסים. החיידק השכיח ביותר שגורם לדרנ”ק נקרא סטרפטוקוקוס פניאומוניה (או פניאומוניה פניאומוקוקולית). כ-30-50% ממקרי הדרנ”ק נגרמים ע”י חיידק זה. החיידקים האחרים שגורמים ל דרנ”ק הינם: המופילוס, סטפילוקוקוס, לגיונלה, מיקרופלזמה, קלמידיה ואחרים.

דרנ”ק יכולה להיגרם גם ע”י וירוסים שונים או להופיע כסיבוך של שפעת ואז בדרך כלל הגורם הופך להיות בקטריאלי והמחולל הוא לרוב חיידק שנקרא סטפילוקוקוס.

התסמינים הקליניים של דרנ”ק דומים גם כאשר הם נגרמים ע”י מחוללים שונים. לפי התסמינים אין אפשרות לדעת מי המחולל הספציפי שגרם למחלה והאם הוא וירוס או בקטריה. ברוב המקרים המחלה מופיעה באופן פתאומי מתוך בריאות שלמה עם רעד וצמרמורת קשה, עליית חום, כאבים בחזה שמחמירים בזמן שאיפת אוויר ושיעול עם פליטת כיח מוגלתי.

למרות שחום הינו סימן מאוד אופייני, לפעמים הוא אינו מופיע, בעיקר באוכלוסייה הקשישה. קצב נשימה מואץ (יותר מ-25 נשימות בדקה), הינו סימן מאוד רגיש לקיום דרנ”ק באוכלוסייה מבוגרת, גם כאשר מופיע ללא חום.

ברוב המקרים יש גם דופק מהיר. למרות שבדרך כלל יש בבדיקת הריאות ממצאים האזינתיים אופייניים, הרי שאבחון ודאי של המחלה מחייב תמיד ביצוע צילום רנטגן של הריאות. ללא צילום ריאות אין אבחנה ודאית של דלקת ריאות בדיקת דם חשובה במקרים של דרנ”ק היא ספירת לויקוציטים (כדוריות דם לבנות), שברוב המקרים תראה על עלייה ניכרת במספרם כתוצאה מהזיהום.

חשוב להדגיש ולהבין כי ברוב המכריע של מקרי דרנ”ק הטיפול האנטיביוטי שניתן הינו טיפול אמפירי (ניסיוני). כלומר – טיפול אנטיביוטי שניתן מבלי שיש לנו זיהוי ודאי של המחולל, ולכן עליו להיות טיפול שיהיה יעיל כנגד מחוללים אחרים שייתכן שהם אלה שגרמו למחלה.

זיהוי ודאי של החיידק שגרם למחלה יכול לעיתים להיעשות בעזרת בדיקת הכיח של החולה. חיפוש חיידקים בכיח בצביעה ישירה או בבדיקת תרבית הכיח, נחשבת לבדיקה שיעילותה פחותה מ-50% ולכן אינה מבוצעת באופן שגרתי מחוץ לכתלי ביה”ח.

במקרים קשים שבהם יש סיבוכים, ניתן לעיתים בשלבים מאוחרים יותר של המחלה, לבודד את החיידק מהריאות עצמן או מזרם הדם. אולם, כמובן שבידוד זה מופיע בשלב מאוחר יותר ורק ואחר שהחולה התחיל לקבל את הטיפול האנטיביוטי שהוחל באופן אמפירי לפני הבידוד.

ההחלטה החשובה ביותר של הרופא המטפל אשר תקבע במידה רבה את גורלו של החולה היא ההחלטה לגבי הצורך באשפוז מיידי ודחוף לצורך קבלת טיפול אנטיביוטי תוך-וורידי. שיטה טיפולית זו הינה יעילה יותר ופועלת מהר יותר מאשר טיפול אנטיביוטי שניתן בדרך פומית (דרך הפה). כמובן שמתן טיפול אנטיביוטי בדרך תוך-וורידית אינו יכול להינתן בביתו של החולה.

ההחלטה לגבי הצורך באשפוז מיידי נקבעת על סמך גילו ומצבו של החולה, המחלות הנלוות שמהן סובל והממצאים בבדיקה הגופנית.
למשל: חולים שהכרתם מעורפלת או שהדופק שלהם מעל 125 פעימות לדקה, שלחץ הדם שלהם נמוך -90 או שקצב הנשימה שלהם מהיר מעל 30 נשימות לדקה, או שחום גופם מעל 40 מעלות או מתחת ל-35 מעלות – זקוקים תמיד לאשפוז. גם חולים שגילם מעל 50 שנה ואשר סובלים ממגוון רחב של מחלות כרוניות כגון: גידולים שונים, אי ספיקת לב, סוכרת, אי ספיקת כליות, מחלות כבד כרוניות, מחלות ריאה כרוניות, אלכוהוליזם, מחלות כלי דם כרוניות ועוד, זקוקים גם הם לאשפוז.

כאמור, הטיפול האנטיביוטי שיינתן לחולים המאושפזים יהיה תמיד טיפול תוך וורידי, לפחות בימים הראשונים עד שמצבם יתייצב או ישתפר. האשפוז גם יאפשר מעקב וטיפול מיידי במידת הצורך בסיבוכים האפשריים שעלולים להופיע עקב המחלות הכרוניות האחרות שמהם החולים סובלים. חשוב לדעת כי לרוב חולפים מספר שבועות או אפילו חודשים עד שצילום הריאות חוזר להיות תקין, ולכן אין למהר ולבצע צילום חוזר בשלב מוקדם מידי.

חיסונים
מאחר שהחיידק השכיח ביותר שגורם לדלקת ריאות הינו הפניאומוקוקוס (סטרפטוקוקוס פניאומוניה), מומלץ מאוד לקבל חיסון נגדו. החיסון מומלץ לכל גבר או אישה מעל גיל 65 או לחולים מתחת לגיל זה אם הם סובלים ממחלות שונות המחלישות את המערכת החיסונית, או ממחלות אחרות כגון: מחלת לב כרונית, מחלת ריאה כרונית, מחלת כליה כרונית, סוכרת, אי ספיקת כבדית, אלכוהוליזם, ממאירויות, לאחר השתלת איברים או לאחר כריתת טחול מכל סיבה שהיא. החיסון יעיל בדרך כלל ל-5 שנים ויש לחזור עליו אחת ל-5 שנים.

החיסון עלול לגרום לעיתים רחוקות לתופעות לוואי קלות כגון: כאב, אודם קל או נפיחות קלה במקום ההזרקה, שחולפים בתוך מספר ימים. כמו כן ייתכן חום לא גבוה וכאבים בשרירים, שגם הם תופעות לוואי שחולפות מהר.

לאוכלוסייה המבוגרת מומלץ גם להתחסן כנגד נגיף השפעת, גם כאשר אין כל מחלות כרוניות אחרות.

לסיכום, חיסון מונע נגד שפעת ודלקת ריאות ופנייה מהירה וללא דיחוי לרופא המטפל מייד עם תחילת הסימפטומים, יקטינו את התחלואה והתמותה מדלקת ריאות הנרכשת בקהילה.