מאת פרופ´ שאול סוקניק – מגזין הזמן השלישי

הכותב: פרופ´ שאול סוקניק, מנהל המחלקה לרפואה פנימית ד´, מרכז רפואי אוניברסיטאי סורוקה והפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון, באר-שבע

בצקת (Edema) נוצרת כאשר יש “בריחה” של נוזל מתוך כלי הדם הקטנים (קפילרות) לתוך החללים שנמצאים ברקמות הרכות שבגופנו. באופן תקין, הנוזל נשאר תמיד בתוך כלי הדם הודות לכמה מנגנונים המונעים את עזיבתו מהם.
המנגנונים העיקריים הם:

• הלחץ הנמוך בתוך כלי הדם.
• ריכוז מספיק של חלבונים (אלבומין בעיקר) המונע עזיבת הנוזל על ידי יצירת לחץ אונקוטי.
• שלמות ורציפות דפנות כלי הדם שאינם מאפשרים את זליגת הנוזל החוצה.

בצקת יכולה להופיע כשיש פגיעה באחד משלושת המנגנונים האלה, כמו למשל עלייה בלחץ בתוך כלי הדם, ירידה בריכוז האלבומין או פגיעה בשלמות דפנות הקפילרות. הבצקת מכונה גם בצקת גומתית, מאחר שהפעלת לחץ של אצבע הבודק על אזור הדלקת יגרום להופעה זמנית של שקערורית בעור (מעין גומה), שבאופן איטי תיעלם בתוך כמה דקות לאחר שנרפה מהלחץ.
ככל שהגומה שתיווצר תהיה עמוקה יותר כך הבצקת קשה וחמורה יותר. היא יכולה להופיע בכל הגוף ואז היא מכונה Anasarca; היא יכולה להתרכז באיבר יחיד, כמו הבטן למשל, ואז היא מכונה מיימת; או להופיע רק בריאות ואז היא נקראת – בצקת ריאות.

שלוש המחלות העיקריות הגורמות לבצקת הן:

• מחלות לב
• מחלות כבד
• מחללות כליות.
• בנוסף ישנן סיבות נוספות, אם כי נדירות יותר כמו: מחלות של בלוטות הפרשה (למשל, מחלות של בלוטת התריס) או תופעות לוואי של תרופות.

מחלות לב הגורמות לבצקת
הופעת בצקת ממחלת לב פירושה בדרך כלל התפתחות של אי ספיקת לב. כאשר הבצקת מופיעה בריאות המצב עלול להיות חמור ביותר ומסוכן לחולה אם לא יטופל באופן מיידי. מדובר בבצקת ריאות שבה הנוזל עוזב את כלי הדם הקטנים של הריאות עקב עלייה בלחץ שבתוכם ונצבר בתוך חללי הריאות,דבר שגורם להפרעה חמורה בתפקוד הריאות, לחוסר חמצון ולקוצר נשימה.

החולה מרגיש שהוא כאילו “טובע” בתוך הנוזל שממלא את בועיות הריאות. הסיבה העיקרית לבצקת הריאות היא כישלון תפקודי של החלק השמאלי של הלב, ובעיקר של החדר השמאלי שלא מסוגל לקלוט את הדם שצריך לחזור מהריאות, ולכן הלחץ בתוך כלי הדם הקטנים בריאות עולה וגורם לבריחת הנוזל.

בצקת הריאות מופיעה, למשל, כסיבוך של אוטם שריר הלב או אפילו עלייה תלולה בלחץ הדם. ישנן גם סיבות נוספות לא לבביות שיכולות לגרום לבצקת ריאות כמו – שאיפה של חומרים רעילים או טיפוס מהיר לגבהים, הגורמים נזק לדפנות כלי הדם ול”בריחת” הנוזל. כאשר הבצקת מופיעה בעיקר בגפיים התחתונות בחולי לב הסיבה היא לרוב אי ספיקת לב ימנית הנגרמת עקב מחלה שפוגעת בלב הימני, ובעיקר בחדר הימני, שאינו מסוגל לקלט את הדם הוורידי שאמור לחזור מן הגוף אל הלב.

מחלות כבד הגורמות לבצקת
הסיבה העיקרית להתפתחות בצקת היא מחלת שחמת הכבד (Cirrhosis).
מחלה זו נגרמת, למשל, עקב שתיית אלכוהול או לאחר זיהומים ויראליים, בעיקר על ידי וירוס ההפטיטיס B או וירוס הפטיטיס C.
לרוב המחלה מופיעה הרבה שנים לאחר שהחולים כביכול החלימו מהמחלה הוויראלית. במקרים אלו הלחץ בתוך כלי הדם המנקזים את הכבד עולה ולכן יש דליפה של הנוזל לתוך חלל הבטן ומתפתחת בצקת. המכונה: מיימת. בצקת זו יכולה בהמשך גם להיות מפושטת בכל הגוף, מאחר שהכבד החולה אינו מייצר במידה מספקת את האלבומין הדרוש לשמירת הנוזלים בתוך כלי הדם, כפי שהוסבר קודם לכן.

מחלות כליה הגורמות לבצקת
הבצקת שמתפתחת יכולה להיות גם בעקבות איבוד כמויות גדולות של אלבומין בשתן ובשל העובדה שהכליה החולה מנסה למנוע את איבוד הנוזלים מתוך כלי הדם על ידי כך שהיא סופגת כמויות גדולות מהרגיל של נוזלים ונתרן מהשתן כדי שיחזרו לתוך כלי הדם. אבל מה שקורה בפועל הוא שהנוזל הנספג שחוזר לכלי הדם “בורח” החוצה במהירות ומגביר עוד יותר את חומרת הבצקת.
הבצקת של מחלות כליה נוטה להופיע בפנים ובעיקר סביב העיניים, בגפיים התחתונות ואפילו בבטן.

סיבות נוספות להופעת בצקת
דלקת וסתימה של אחד מהוורידים הגדולים בגפיים ובעיקר בגפיים התחתונות יכולים גם כן לגרום לבצקת. תופעה זו, שהיא די נפוצה, נקראת טרומבופלביטיס והיא מופיעה לרוב רק בגפה אחת ומלווה בבצקת של אותה גפה. במקרים אלו הבצקת חולפת בדרך כלל לאחר שהחולה החלים מהטרומבופלביטיס, גם במקרים של התפתחות אי ספיקת ורידים כרונית, למשל על רקע של דליות, עלולה להתפתח בצקת בגפיים התחתונות.

עקרונות הטיפול
כמובן שאם ידועה הסיבה להופעת הבצקת יש לנסות ולטפל בה. הבעיה היא שלא תמיד אפשר לטפל בהצלחה בסיבה ולרפא את החולה. לכן במקרים אלו יש לטפל בעיקר בבצקת עצמה ולהקל על סבלו של החולה. הטיפול הוא לרוב כרוני ויהיו תקופות של החמרה או הטבה במצב.

הטיפול מבוסס על:

• מתן תרופות משתנות (דיאורטיקה) – המגבירות את כמות הנוזלים המופרשת דרך הכליות אל השתן. טיפול זה בדרך כלל יעיל, אבל מחייב מעקב רפואי צמוד, מאחר שלעיתים יכולים להיגרם סיבוכים כגון: ירידה בלחץ הדם, התייבשות, חסר באשלגן ועוד.
• הגבלה בצריכת נתרן על ידי הימנעות מהוספת מלח לאוכל והימנעות מאכילת מוצרים עשירים בנתרן כמ: דג מלוח, זיתים, גבינה מלוחה ועוד. עודף נתרן מביא לאגירת מים שיעברו בתחילה לתוך כלי הדם ומשם החוצה לתוך הרקמות, והתוצאה הסופית תהיה התגברות הבצקת.
• כאשר הבצקת ממוקמת רק בגפיים התחתונות ניתן להפחית את חומרתה על ידי שכיבה עם רגליים מורמות כמה שעות במשך היום. בנוסף, אפשר להשתמש בגרביים אלסטיות גבוהות המפחיתות את הבצקת.

לסיכום
פרט למצב של בצקת ריאות, שהוא כאמור מצב חירום הדורש טיפול מיידי, שאר המקרים הם בדרך כלל קלים יותר, כרוניים וניתנים לטיפול, אם כי לעיתים הם לא ניתנים לריפוי.